אוסף קיבוץ חולדה

סיפורה של קבוצת "גורדוניה" וקיבוץ חולדה: על פי החלטת ההסתדרות הציונית נקנו אדמות חולדה מידי הערבים בשנת 1905. בשנת 1909 הוקמה במקום חווה חקלאית להכשרת עולים חדשים. החווה נבנתה כחצר מרובעת וסגורה (בדומה לחוות כינרת), במרכזה בית מפואר למנהל החווה. כמו כן ניטע בה מטע זיתים ראשון. בהמשך קרן קימת לישראל נטעה מסביבו 'עצי סרק' ואת היער הראשון הוא יער הרצל. עד לשנת 1929 עברו במקום קבוצות פועלים אשר הכשירו עצמן לעבודות החקלאות השונות, התגבשו ועברו מכאן להתיישבות ברחבי הארץ. במאורעות תרפ"ט (אוגוסט 1929) הותקפה חוות חולדה, אנשי המקום ביחד עם תגבורת של ה"הגנה" עמדו בגבורה בפני התקפות הערבים. במהלך הקרב נפגע ונהרג אפרים צ'יז'יק אשר קבור ביער חולדה. לאחר מספר שעות של קרב התערבה המשטרה הבריטית ופינתה את המגינים היהודים. החווה נשדדה, נשרפה ונבזזה, והמקום עמד בשיממונו למעלה משנה. בסוף שנת 1929 עלו ארצה ראשוני תנועת הנוער החדשה "גורדוניה" מפולין, גליציה ולטביה והתיישבו בחדרה, שם המתינו לאפשרות להתיישבות קבע. בסתיו 1930 הוצע לתנועת "גורדוניה" לשלוח מספר חלוצים לחוות חולדה השוממה על מנת לשקם אותה. קבוצה של 12 חברים וחברות הגיעה למקום, התגוררה ועבדה בו במשך כשנה. ב-1931 החליט הקונגרס הציוני על חידוש הישוב במקום וכתוצאה מכך עברה הקבוצה, אשר מנתה כ- 40 חברים, מחדרה לחוות חולדה והקימה את הקבוצה חולדה גורדוניה א'. ב- 1934 נולדה במקום ילדה ראשונה ובעקבותיה "נפרץ הסכר" וילדים נוספים נולדו לשמחת לב כולם. בקיץ 1935 פרצה מגיפת טיפוס אשר הפילה למשכב עשרות חברים, וגרמה למותם של ארבעה מהם. עם פרוץ המאורעות ב- 1936 בלט באופן חד וכואב המצב הביטחוני הקשה והבלתי בטוח. בתקופה הראשונה פונו הילדים הרכים לקיבוץ נען מחשש של התקפה נוספת על נקודת הישוב המצויה בלב היער ומוקפת ישובים ערביים. בשנת 1937 הוכרה חולדה כישוב לגיטימי והונחה ברוב עם והדר אבן הפינה לחולדה החדשה (22/6/1937), כ- 1 ק"מ מערבה מהיער. הקיבוץ החדש שנבנה כלל חדרים למשפחות, מבני ציבור ומבני משק והונח לראשונה קו צינורות שהזרים מים למגדל וממנו לבתים. בשנת 1938 החלו חברי הקבוצה לעבור מהיער לנקודה החדשה, חולדה של ימינו, מהלך שארך כשלוש שנים. המצב הביטחוני לא השתנה וחולדה המשיכה להיות מבודדת ומוקפת ישובים ערביים עוינים עד הקמת המדינה. ארבעה מחבריה נהרגו בדרכים בהתקפות של ערביי הסביבה. בתחילת אוקטובר 1943, למחרת ראש השנה תש"ד (3/10/1943), הוקפה חולדה ע"י מאות חיילים ושוטרים בריטים ונערך בה חיפוש אחר נשק אשר העונש על אחזקתו היה מות. במהלך החיפוש, התפתחה קטטה בה לקחו חלק חברים וחברות. נמצאה תחמושת וכתוצאה מכך נאסרו שבעה חברים, נערך להם משפט מתוקשר היטב, בבית המשפט בירושלים. החברים נדונו לשנתיים ועד שש שנות מאסר, אותן ריצו עד ששוחררו עם תום מלחמת העולם השנייה. במלחמת העצמאות, במשך שנת 1948, שימשה חולדה כבסיס התארגנות ויציאה של הכוחות והשיירות בדרך לירושלים. במאי 1948 הופצץ הישוב ע"י חיל האוויר המצרי במשך 12 יום. שני חברים נהרגו, בית התינוקות נהרס כליל וכל הילדים והנשים יצאו לגלות לתל אביב, אשר נמשכה ארבעה חודשים, עד ששוקמו ונבנו מחדש הבתים וניתן היה לחזור למקום. לאחר המלחמה ידעה חולדה שנים ארוכות של הצלחה חברתית וכלכלית. בשנים אלה באה תנופה גדולה בהרחבת ענפי המשק, חקלאיים ברובם, בפעילות חינוכית, חברתית ותרבותית. בניית בריכת שחייה, בית תרבות - הוא בית הרצל, ובניית 56 דירות לשיכון ותיקים. מבחינה כלכלית: מתמקדת חולדה בענף המטעים הכולל כרם ענבי יין מהגדולים בארץ, זיתים לשמן ורימונים. אוסף התמונות משקף את חיי קיבוץ חולדה בראשיתו. חלק נכבד מן הצילומים צולמו ע"י חברת הקיבוץ תלה בירנבוים (לבית זילברברג) שנולדה ב-29.5.1911 (ד' אב תרע"א) בעיר לודג' שבפולניה. היא הייתה פעילה בתנועת הנוער הציונית גורדוניה. במסגרת זו שימשה כמדריכה כללית ומדריכת ספורט. שלוש שנים לאחר שסיימה את לימודיה בבית-הספר התיכון בעיר נטלה חלק בתחרות הספורט ליהודים "המכביה", דבר שאפשר לה ולחברתה דלה לעלות לארץ-ישראל. בשנת 1932 הגיעה לחולדה יחד עם יתר חבריה. היא עבדה בפרדס, בתעשיית גבינת כבשים, במטבח, במחסן בגדים ועוד. בשנת 1935 חלתה בטיפוס בעת המגיפה הגדולה בחולדה ונדרשה למספר חודשי החלמה. היא נישאה לישראל בירנבוים שמאוחר יותר נאסר ונכלא בירושלים ע"י ממשלת המנדט הבריטי, מאחר שנמצא אצלו נשק. נולדו להם בן ובת. הבן מישה'לה נפטר בדמי ימיו. תלה נפטרה ב-16.4.1993 (כ"ג אדר תשנ"ג) כשהיא בת 82 שנים. ארכיון חולדה נקרא בהמשך על שמו של פנחס לבון. הוא הוקם בשנת 1962 ע"י אריה (לונק) אבנון אשר ניהל אותו שנים רבות עד אמצע שנות ה-90. במשך עשרות שנים שכן בקומת הקרקע של "בית הרצל", ומזה מספר שנים ב"בית המנהלות" אשר שימש קודם כארכיון התק"ם בחולדה. הוא מכיל כ- 400 מכלי מסמכים, אלפי תמונות מקוטלגות ובתהליך של סריקה, מאות קלטות קול ובהן ראיונות עם ותיקי חולדה, מאות קלטות וידאו המכילות תיעוד חיי היום יום, חגים, אירועים ואסיפות חברים, כמו כן מכלים אישיים של חברים, תמונות מוגדלות וספרים של אנשי חולדה ועליה. מידע: אמוץ פלג - קיבוץ חולדה אפריל 2015 קראו עוד